מידע כללי על קהילת הפליטים ועל מעמד מבקשי המקלט

קהילת מבקשי המקלט בישראל מורכבת בעיקר מאזרחים שנמלטו מסודן ומאריתריאה והגיעו לישראל דרך מדבר סיני. חלק מהפליטים השוהים בישראל נחטפו במהלך מנוסתם מארצות מוצאם ונאלצו להגיע לישראל, לאחר שהות במחנות כפייה שהקימו מבריחים בדווים בסיני.

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה שוהים בישראל כיום כ-30 אלף מבקשי מקלט:

73% מהם אזרחי אריתריאה.

19% מהם אזרחי צפון סודאן.

7% ממדינות אחרות באפריקה ו-1% משאר העולם.

כ-14,000 מבקשי מקלט מתגוררים בתל-אביב.

ישראל מהווה "צוואר בקבוק" עבור מבקשי מקלט אלה. יותר מעשרת אלפים מהם כבר הגישו כאן בקשות להכרה כפליט, אך רק בודדים מהם זכו עד כה לקבל תשובה. רבים אחרים אפילו לא יודעים שעליהם לעשות זאת, כי איש לא טורח להסביר להם שזה ההליך הדרוש.

בהיותה המדינה שאליה הגיעו, ישראל מוגדרת כ"מדינה קולטת", על פי אמנת הפליטים הבינלאומית. לפי האמנה, כל מדינה קולטת חייבת לבחון את בקשתם למקלט של המגיעים אליה. על נציגי רשויות ההגירה של מדינה זו לקבוע מי זכאים למעמד של פליט, על פי הקריטריונים שהוגדרו באמנת הפליטים. מבקש מקלט שנמצא כי אינו עונה על ההגדרות, יוחזר מיד למדינת המוצא שלו.

במהלך 2006-2007, בעקבות גירושם ממצריים, החליטה ממשלת ישראל לשנות בשנת 2009 את מעמדה של קהילה זו מ-"מבקשי מקלט" ל"מסתננים". עובדה זו מאפשרת למדינה לא לבדוק עוד את בקשות המקלט שהם מגישים ומונעת מהם זכאות לזכויות הנובעות מאמנת הפליטים הבינלאומית. בשנת 2012 השלימה ישראל את בניית חומת הגבול בדרומה ומאז, היא אינה מאפשרת יותר כניסה למבקשי מקלט. בשנים האחרונות אלפי גברים מקהילת הפליטים נשלחים למעצר מנהלי ולכליאה במתקנים כמו סהרונים ו-חולות.

רוב קהילת הפליטים חיה בשכונות הדרומיות של ת"א. הקהילה מתנהלת תחת איומי כליאה וגירוש, סובלת מרדיפות, ממגבלות קשות בקבלת אשרות שהיה ואישורי עבודה, ממחסור חמור בשירותי בריאות ובמשאבי קיום. הקהילה סובלת גם מהדימוי השלילי שרווח בציבור, לפיו חבריה הם נשאי מחלות זיהומיות ואנשים העוסקים בפשיעה. נתוני משרד הבריאות ומשטרת ישראל מוכיחים כי מדובר בקהילה בריאה שאחוזי הפשיעה בה נמוכים ביותר.

ומה קורה עם ילדי קהילת הפליטים?

מעריכים כי בישראל חיים כ-6000 ילדים מקהילת הפליטים ומבקשי המקלט. כ-3000 מהם שוהים בגנים הפיראטיים, המכונים "בייביסיטרים". אלה, מופעלים בעיקר על ידי נשים ממערב אפריקה, שאינן גננות או מטפלות מוסמכות ואף אינן דוברות באותה שפה שבה מדברים הורי הילדים. נתוני משרד הבריאות מראים כי מדי שנה נולדים לקהילה הזרה שמתגוררת בתל אביב כ-1000 תינוקות (לידה אחת מתוך כל 8 לידות בעיר). 75% מלידות אלה הם של תינוקות של מבקשי מקלט.

חשוב לדעת שכל לידה כזו מדווחת למרשם האוכלוסין ב"נוהל לידת חי", זהו נוהל מצומצם שאינו מזכה את התינוקות בזהות ובמספר סידורי. עובדה זו מקשה מאוד על המעקב והטיפול הרפואי בהם. לילדים שנולדו בארץ אין מעמד כלשהו בישראל. רק לשליש מהם יש פוליסת ביטוח רפואי ולכלל הילדים אין כל הסדר ביטוחי לטיפולי שיניים. רק בהגיעם לגיל 3 זכאים הילדים להשתלב במערכת החינוך הישראלית מתוקף חוק חינוך חובה, שעל פי כללי האמנה הבינלאומית לשלום הילד, חל על כל הילדים החיים בישראל.